
ביאורים וחידושים בהלכות שמיטה ויובל להרמב"ם רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"א ד. כיצד החורש או החופר לצורך הקרקע או המסקל או המזבל וכיוצא

ביאורים וחידושים בהלכות שמיטה ויובל להרמב"ם רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"א ד. כיצד החורש או החופר לצורך הקרקע או המסקל או המזבל וכיוצא

רמזי הענינים המובאים בפרק זה – המשך מגליון 29 כא. לסוברים ששביעית בזה"ז דרבנן האם ספיקה לקולא ככל ספק דרבנן. כב. צרוף שיטת הסוברים

רמזי הענינים המובאים בפרק זה א. מאכל ושיירי מאכל גרעינין וקליפות. ב. קדושת שביעית בעצים ובמיני כבסים. ג. קודשת שביעית במיני צבעים. ד. קדושת

הרב שניאור ז. רווח שליט"א רב איזורי במ.א. גזר ויו"ר המכון בדין משלוח מנות בפורים מפירות ודמי שביעית כ' טבת תשס"א לכבוד הרב

הרה"ג אליהו לוי שליט"א ראש בית מדרש לרבנים ודיינים יד הרב ניסים וראש מכון להוראה כנסת יחזקאל האם בפרחים שיש בהם ריח יש קדושת

הרב ראובן אוחנה שליט"א מעיה"ק צפת ת"ו שימוש במחשבי השקיה בשמיטה – הכנת ממטרות מערב שביעית ע"י מחשבי השקיה כהמשך למה שכתבנו בעניין

הרב גד שקורי שליט"א חבר ביהמ"ד בני ציון – ירושלים ספיחין בפרי הבננה כתב הרמב"ם (שמו"י פ"ד, א-ב): כל שתוציא הארץ בשנה שביעית, בין
הרב דוד אביטן שליט"א המכון למצוות התלויות בארץ חשון תשס"א זמן הביעור בפיטאיה ובו כמה פרטים מדיני ביעור הפיטאיה הוא פרי טרופי שלאחרונה

הרב ישי מזלומיאן שליט"א שביעית בזמן שלגים מתוך ספר הנותן שלג כת"י א. שדה שכיסה אותו השלג, ואם לא יסולק יפסדו כל הגידולים,

הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א אב"ד פתח תקוה וחבר מועצת הרה"ר לישראל שביעית בעבר הירדן הרמב"ם ז"ל כתב בהל' שמיטה ויובל (פ"ד

רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"א: ב. אינו לוקה מן התורה אלא על הזריעה או על הזמירה ועל הקצירה ועל הבצירה. ואחד כרם ואחד שאר
לחלק א' חלק ב' מהלכות קדושת שביעית: פשתן וכותנה [סיבים], העומדים בעיקר לשימוש בתעשיית הבגדים, אינם קדושים בקדושת שביעית, אף אם במעט משתמשים לשימוש אחר.

מידע הלכתי – אב – אלול תשפ"ב עדכון לוח זמנים לשמיטה חרקים בענבים טריים – חנויות שמיטה לוח זמנים לקדושת שמיטה: ירקות הירקות המצויים בשווקים,

קדושת פירות הגוי אחר השקפת העיון בדברי הרבנים הנז' בכל מה שנשאו ונתנו בעניין זה, לא מצאנו טעם מספיק על מה סמכו האידנא שלא נהגו
הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א אב"ד פ"ת וחבר מועצת הרה"ר לישראל בדין מיכלים שאינם נקובים ואינם מיטלטלים לרוב גודלם, אם דינם כעציץ שאינו נקוב,
שמיטה ושביעית – הם שני שמות מובהקים למצוה אחת. השם "שמיטה" מכוון לעיקר המצוה: שמיטה ממלאכות שדה ואדמה, ושמיטה מניצול רגיל של פירות הארץ, וממילא
אין שביעית נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד, שנאמר: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם". אף בארץ ישראל אין כל המקומות שווים לדיני השמיטה,
בפרשת בחוקותי, לאחר תיאור ההבטחות לעם ישראל אם ישמרו חוקיו ומצוותיו – מזהיר ה': "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה… והשימותי
מצות עשה לשבות בשנה שביעית מעבודת הארץ ועבודת האילנות. שנאמר: ושבתה הארץ שבת לה', ונאמר: בחריש ובקציר תשבות. וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות
כל הצומח בשנה השביעית, יש עליו קדושת שביעית שנאמר: "כי יובל היא קודש תהיה לכם" מה היא קודש אף תבואתה קודש. והקדושה האמורה בפירות שביעית,
מוצאי אסרו חג שבועות תש"ס בגמרא בסוכה (מ,א) וב"ק (קא,ב) מבואר שאין קדושת שביעית חלה על עצים, משום שאין הנאתן וביעורם שוה, והתורה אמרה
"והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט". ישעיה נז,כ. "אין הקב"ה מנסה את הרשעים למה שאינן יכולין לעמוד, דכתיב והרשעים

קיומה של מצות השמיטה לכל פרטיה ודקדוקיה הינה ללא ספק מן המצוות הקשות לקיום, וכבר התורה הקדושה שמה בפי מקיימיה את השאלה הגדולה: "וכי תאמרו
אסרו חכמים לנטוע עצי מאכל סמוך לראש השנה, כל ששנת השמיטה תחשב לשנה הראשונה במניין שנות ערלה, והטעם הוא, משום מראית עין שירננו העם ויאמרו
מתוך הספר פסקי עוזיאל א. אסור למתוח ענפי גפן הנוטים לקרקע ונגררים על הארץ, גם אם התפשטות ענפים אלו מסכנת את האילן כולו, וכל שכן

בגדר ההיתר דלאוקמי אילנא בשביעית (ח"ב) (פורסם ב'תנובות שדה' גיליון 29 לצפייה בגיליון לחץ כאן) (לצפייה במאמר חלק א' לחץ כאן) י"א. והנה לעיל סוף אות
שפיכת מים בשמיטה כשהמים נשפכים במקום הצמחים שאלה: יש לדון בשאלה שרבים נבוכים בה בשנת השמיטה כאשר שוטפים את הרצפות או החלונות המים נשפכים במקום
קיצור הלכות שמיטת כספים ופרוזבול [מתוך ספר שביתת השדה לקניית הספר לחץ כאן] א. נאמר בתורה: "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה, וזה דבר השמיטה שמוט
בענין אוצר בית דין (תגובה 2) (פורסם ב'תנובות שדה' גיליון 27 לצפייה בגיליון לחץ כאן) (תגובה למאמר בעניין אוצר בית דין לצפייה במאמר לחץ כאן)
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.