אכילה בשבת אצל חברו הנוהג ע"פ רבותיו קולא בהלכות בישול

ראשית אדגיש שמצוי מאד גם להיפך, כאשר האשכנזים מקילים כדעת הרמ"א בסי' שיח סעי' טו כל עוד שזה לא נצטנן לגמרי. ובנוסף בסוגיא של הוספת מים חמים לחמין, שהאשכנזים מקלים בזה בפועל. והספרדים חששו לאיסור בישול בזה כדברי רבינו יונה. ואם כן עשינו את עם ישראל מחלוקת מחלוקת. חלילה וחס לחשוב כך, ולא גרע מחלב דבני ריינס.

למעשה, הלכה פסוקה במשנה ברורה (שיח ס"ק ב) דאין איסור מעשה שבת כשיש מחלוקת אם זה בישול. וממילא ספרדי יכול לאכול לכתחילה אצל אשכנזי שסמך על רבותיו שאין איסור עד שיצטנן לגמרי. וספרדי יכול לסמוך על ספרדי שסמל על רבותיו לגבי דבר יבש. והוא דבר פשוט וברור.

מלבד כל האמור למעלה, יש לדעת שדבר זה איננו נדון של אשכנזים וספרדים, שכן גם מפוסקי האשכנזים יש שצידדו להתיר להניח דברים יבשים על גבי פלאטה, כיון שאין דרך בישול בכך. ראה מש"כ בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד דיני בישול אות לה), ובשמירת שבת כהלכתה (פרק א הערה פג). ועוד.