עניית אמן עם ציבור כשאינו יודע על איזה ברכה עונים

שאלתך מבוררת בשו"ע או"ח סי' קכד סעי' ח. שם מרן השו"ע כותב שלא יענה אמן יתומה דהיינו שהוא חייב בברכה זו, ושליח ציבור מברך אותה, והוא יודע שעכשיו עונה אמן על ברכה זו, רק שהוא לא שמע אותה, זו נקראת אמן יתומה לדעת השו"ע. כאשר הרמ"א החמיר גם בברכה שהוא לא מחויב שלא לענות אמן אם לא יודע באיזו ברכה אוחז השליח ציבור והוא לא שמע. הנה אם כן כיון שכבר התפללת יצאת ידי חובה, וכעת אתה בחזרה, הגם שאינך יודע באיזו ברכה נמצא הש"ץ, וגם לא שמעת, מכל מקום לשו"ע מותר לך לענות, ולרמ"א יהיה מותר לענות רק אם אתה יודע באיזו ברכה הוא אוחז. [ויש מחמירים בחזרת הש"ץ, שצריך לדעת ולשמוע, ראה משנ"ב שם (ס"ק לג) וראה כף החיים (אות מז), ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם (ח"א עמ' קצה) כתב שאם אינו יודע יש לחוש ולא לענות, ורק אם יודע ולא שמע מתחילתה עד סופה, יהיה מותר לענות, יעוי"ש].