הפרשה באשכול מענבים שאינם בשלים

מותר באם הענבים הגיעו לשיעור בוסר, אבל מעשר ראשון ומעשר עני שניתנים בפועל אין לעשות כן.

הסבר: הכלל הוא שפירות שהגיעו לעונת המעשרות הינם בני חיוב בתרו"מ, וקודם לכן לא [אף אם יגמור מלאכתם ויראו פני הבית]. המשנה בתחילת מס' מעשרות מפרטת מתי נקרא עונת המעשר בכל פרי, וכ"ה ברמב"ם מעשרות פ"ב. בענבים גמר מלאכתם משהבאישו, וברמב"ם פירש: "משיראה החרצן שלהם מבחוץ".

אלא שבענבים וברימונים נאמר דין נוסף, שאם הגיע ענב אחד לעוה"מ, כל ענבי אותה הגפן, ואף כל הגפנים שבאותה הרוח, דינם כהגיעו לעוה"מ. ונראה שחיובם מעיקר הדין, ודרגת חיובם שווה לענבים הבשלים. אמנם בחזו"א הוסיף שרק ענבים שהגיעו לשלב בוסר, דינם כך, אבל אותם שלא הגיעו לשלב בוסר אין להם שם פרי [פרטי דין זה והטעם לכך, ומה הדין בשאר סוגי הפירות, ראה בס' קצירת השדה פ"ה ה"ו ובהערה].

שיעור בוסר הוא לאחר שנכנס בפרי מים, ויש בו לחות, ויש שכתבו ששיעורו כפול הלבן. אמנם אין ההגדרה ברורה דיה [ראה בספר עץ השדה לראש המכון הגרש"ז רווח שליט"א, פ"ד הל' ד-ה]. לכן הרוצה להפריש מהקטנים על הגדולים, יש להקפיד שהקטנים הם בודאי בשלב הבוסר, כנ"ל [ומאידך, מספק אינו יכול לאכול את הקטנים יותר ללא הפרשה לאחר שהתחייבו בהפרשה, מספק שמא גם הם כבר בוסר].

וא"כ, מאחר שיש ענבים שהגיעו לעוה"מ, כל הענבים שהגיעו לשלב בוסר הינם בני חיוב תרו"מ, וניתן להפריש מאותם שבודאי הגיעו לכלל בוסר.

ואולם מסיבה אחרת אסור להפריש כך, שאין מפרישים מהרע על היפה. ואמנם בזה"ז שהתרומות אינן נאכלות ניתן להפריש מהרע על היפה תרומות, אבל מעשר ראשון ומעשר עני שניתנים בזה"ז, אין להפריש מהרע [ראה ס' קצירת השדה פ"כ הל' כ-כב].