צמח ופרי 'מורינגה'

שאלה:

תשובה:

לא ציינת בשאלתך על אילו מחלקי המורינגה את שואל, אז אענה על כל הסוגים, [בהרחבה כתבתי בזה בס"ד בשו"ת חלקת השדה ח"ה ערלה סי' א].

  • עלי המורינגה המשווקים כמות שהם או לאחר טחינה, אין לחוש בהם כלל לערלה ומותרים הם באכילה לכתחילה.
  • גם שאר חלקי העץ כגון קליפת הגזע, הפקעות וכו', אין לחוש בהם לערלה.
  • בפירות המורינגה, המשווקים טריים או יבשים, או כשמן המופק מפירות המורינגה, כיון שהם נותנים את פרים תוך שנה מזריעתם בגרעין, הרי שיש להחשיבו כירק וכדעת רבותינו גדולי הפוסקים: הרדב"ז, המהר"ש גרמיזאן, המהר"י חביליו, שו"ת מעט מים, הבן איש חי, הגר"י ניסים זצ"ל, מרן הראש"ל הגרע"י זצוק"ל, מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל, הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל ועוד. וכך אנו נוהגים ומורים הלכה למעשה.
  • אולם לדעת רבינו החזו"א שלא סמך על טעם זה אלא בצירוף אם אינו נותן פריו יותר משלש [או ארבע שנים, ראה בספר עץ השדה פרק ג], הרי שצמח זה נותן יותר מארבע שנים, והנעשה מפירות צמח זה לדעתו, יש לחוש לערלה. אולם כתבנו צד להתיר כיון שאין אכילתו מצוייה אלא לשמירת הבריאות, וכלשון הרדב"ז שבמקרה כזה פטור מערלה. אולם שמענו שאכילתו מצוייה במקומות הגידול, ובפרט ששמענו וראינו כתוב אשר במדינות נחשלות זה נשתל בכמויות גדולות כדי שישמש כמזון בדומה לקטניות לאוכלוסייה המרובה במדינותיהם, ואם כן אלו הנתונים, יש להגדירו כפרי עץ מאכל. אולם גם לדעת החזו"א כל הנעשה משאר חלקי העץ לכו"ע מותר באכילה ואין לחוש לערלה.

 

שאלות נוספות באותו נושא:

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון