החרקים העיקריים התוקפים את הצמח הזה הם הכנימות עלה, וכיון שרוב הייבוש הוא בשמש, ולא מנוקה קודם הייבוש, הרי שבבדיקות שביצענו במכון על פירות אלו, נמצאו כנימות רבות שנצמדו עם הייבוש על הפירות עצמם, וכן בין הפירות המיובשים [ראה תמונות בגב חוברת].

על כן, קודם השימוש, יש לבדוק מידגמית את מצב התוצרת, באופן הבא:

• א. סינון במסננת עם חורים גדולים, ולבדוק בנשורת, אם נמצאו חרקים, יש להימנע מלהשתמש או לנהוג כנז' לקמן. ואם נמצא נקי, יש לבצע את השלב הבא.
• ב. בדיקת מידגם מהתוצרת, לקחת כמה מהפירות ולהשרותם במים חמים לכ 10 דקות, עד אשר יתפחו שוב, ותוך כדי השרייה ישפשף בידו את הפירות, ויתבונן אם צפים חרקים, במידה והכל נמצא נקי, אפשר להשתמש בשאר התוצרת. ובמידה ונמצא נגוע, יש להימנע מלהשתמש בתוצרת, או לחילופין להשרות את כל הכמות במים חמים ולשפשף כל פרי היטב מכל צדדיו.

כלומר אין על זה כשר לפסח? כיון שהבעיות לפסח הם פחות מצויות באורז. ורוב האורז שמגיע לארץ הוא כן כשל"פ, לפעמים עיקר הבעיה היא האריזה שלא הייתה בהקפדה וכו'. הייתי מציע לשאול את החברה שעושה את הוואקום. כלומר הכשרות שם. אם יש בעיה באמת או לא.

יש לקחת כמות מועטה של גבעולים ולהשרותם במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת מספר בודד של גבעולים ולשפשפם באמצעות ספוג רך טבול בחומר, לשוטפם היטב תחת זרם מים חזק. ולאחר מיכן לקחת כל עלה ולהתבונן מול מקור אור, לראות שלא נותרו חרקים ושאין סימנים של מנהרות על גבי העלים שנוצרו על ידי הזחל של זבוב המנהרות. במידה ונמצא עלה נגוע יש להסירו. לאחר מיכן יש להפריד את העלים מהגבעולים ולהשתמש בעלים הבדוקים בלבד.
כיון שבדיקה זו קשה ביותר על כן מומלץ להשתמש ע"י אחת מהדרכים הבאות:
א. לאחר שטיפה טובה של העלים, ניתן לבשלם כמות שהם עם מים, לסנן את המים סינון היטב במסננת דקה עם צמר גפן וכד', ולהשתמש במי התמצית המסוננים.
ב. לאחר שטיפה טובה, אפשר לעטוף את העלים בתוך בד, לקשרם היטב, ולהכניסם בתוך התבשיל ולבשל עם הבד.
ג. לאחר שטיפה ראויה כמבואר לעיל, אפשר לטחנם דק מאד בבלנדר ולהשתמש עם העלים הטחונים.